bigstock-Sad-man-in-a-empty-room-12127298

אז זהו…שהמון! 

יש היום הרבה דרכים להתמודד עם סכיזופרניה, רוב האבחנות היום נוטות להיות סכיזופרניה פרנואידית אבל מאמר זה מדבר על כל סוגי הסכיזופרניה.

השלב הראשון הוא לטפל במצב האקוטי שהוא המצב הפסיכוטי שיכול להיות מאד מפחיד לסביבה וגם למתמודד עצמו. בשלב זה כדאי לפגוש פסיכיאטר, אפשר פסיכיאטר של קופת חולים, פסיכיאטר פרטי, אם המתמודד מסכן את עצמו או את האחרים כדאי לשקול אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או בחלופות שיש היום כמו סאטריה, בית של תקווה, מטפלים שונים בשיטת הדיאלוג הפתוח, כפר איזון ועוד.

היתרונות של חלופות האשפוז הן ברורות, הטיפול יותר אישי, יותר רגוע, אין מפגש עם הרבה מטופלים במצב פסיכוטי. החיסרון הוא כמובן העלות. מכוון שגורמים אלו עדיין לא נכללים בסל השירות של המדינה התשלום עליהם פרטי, וחבל שכך, ולכן התשלום מגיע למעל 10,000 ₪ לחודש.

באשפוז לרוב המתמודד ייפגש עם הפסיכיאטר, יקבל אבחנה למצבו הנפשי ויתחיל תהליך של ניסוי וטעייה של כדורים ו/או זריקות פסיכיאטריות. אני אומרת ניסוי וטעייה כי פסיכיאטריה היא לא מדע מדויק ולכל מטופל מוצאים את החליפה המתאימה לו מבחינת כדורים וזריקות.

כמו כן הוא נפגש במחלקה עם עובדת סוציאלית ומשתתף בקבוצות טיפוליות שונות.

לאחר שהמתמודד יוצא וחוזר לביתו בעצם מתחיל תהליך השיקום.

הגישה היום מדברת על כך שלא נרפאים מסכיזופרניה כי זאת מחלה כרונית, אך בהחלט אפשר להחלים. ומה היא ההחלמה? ההחלמה היא תהליך שיקומי שבו המתמודד חוזר לחיים מלאים ככל האפשר, מתחבר בחזרה לחוזקות שלו ומה שהגדיר אותו לפני המחלה ומוצא את הדרך לחיות חיים מלאים ומאושרים לצד המחלה, ועם הרבה תמיכה.

לאחר חוק טיפול בחולי נפש שנחקק בשנת 2000, שעיגן בחוק את כל השירותים שיכולים להינתן למתמודד עם בעיה נפשית, ישנם כיום מגוון גדול מאד של שירותים תחת “סל שיקום” שניתנים למתמודדים ללא עלות ועוזרים לו לכל אורך הדרך, רוב השירותים שאני נתקלתי בהם הם מעולים וניתנים על ידי בעלי מקצוע מסורים. ארחיב על כך בהמשך.

במקביל למתמודד עצמו יש שרות שנועד לתמוך בבני המשפחה של המתמודד. זאת היא תקופה מאד מלחיצה, מלאה בסערות נפש, שאלות ופחדים וישנם שני ארגונים שמטרתם לתמוך בכם ולתת לכם עזרה נפשית בשעה זאת: יהל ומיל”ם של אנוש. הם ממוקמים בערים הגדולות לרוב. על מנת למצוא אותם תערכו חיפוש קצר באינטרנט ותמצאו את השרות הקרוב אליכם. בשירות זה את/ ה זכאים לשישה מפגשים, ללא עלות, שמטרתם תמיכה, ליווי והכוונה לגבי איך להתמודד ומה לעשות. לכל אחד מבני המשפחה מגיעים שישה מפגשים ואם בני זוג, נגיד זוג הורים הולכים ביחד הם זכאים ל- 12 מפגשים ללא עלות. אין אח”כ מפגשים נוספים בעלות, זה סה”כ המפגשים שניתנים אבל אפשר אח”כ להצטרף לקבוצות תמיכה של בני משפחה , סדנאות, ימי עיון ופעם בשנה גם טיול משותף. אני ממליצה בחום ללכת לאחד מארגונים אלו , לרוב יושבים שם אנשי מקצוע מאד מכילים ורגישים שיכולים לעזור בתקופה קשה שכזאת.

אז לאחר האיזון של המצב הפסיכוטי והגעה כללית לאיזון נפשי, המתמודד חוזר הביתה , עם התוויה לטיפול תרופתי ,פגישות קבועות עם פסיכיאטר, בדח”כ במרפאות חוץ של הבית חולים בו אושפז. ומה עושים עכשיו.

שלב ראשון כדאי לפנות לביטוח לאומי ולבקש קצבת נכות. למה זה טוב?

  • המחלה פוגעת ביכולת התפקוד וביכולת להתפרנס ועל מנת שהמתמודד לא יישארו ללא הכנסה, אפילו אם מדובר בבחור או בחורה צעירה כדאי להגיש בקשה על מנת לקבל הכרה וקצבת נכות. הקצבה עומדת היום על כ-3000 ₪.
  • על מנת לקבל את שירותי סל שיקום שציינתי למעלה צריך להיות מוכרים עם 40% נכות על רקע נפשי. (לרוב אנשים עם אבחנה של סכיזופרניה מגיעים ל 40% נכות). אפשר אגב, לעקוף את המנגנון של ביטוח לאומי, למי שמסתייג מזה, לפנות לפסיכיאטר פרטי, שמקובל על ביטוח לאומי, לקבל ממנו אבחנה ואיתה לגשת לסל שיקום.
  • אפשר לעבוד גם עם הכרה בנכות. לפי חוק לרון אפשר להרוויח בערך עד סכום הקצבה בלי שתפגע ולאחר מכן מתחילים לנגוס בקצבה ככל שהמשכורת עולה. מעין מס הכנסה. עדיין , מי שיכול ורוצה לעבוד כדאי כמובן שעיבוד כי זה מגדיל את ההכנסה וכמובן את הרווחה הנפשית.

לאחר שיש הכרה בביטוח לאומי עם 40% נכות על רקע נפשי אפשר לפנות לסל שיקום. איך פונים לסל שיקום:

  1. אפשר לבקש מהעו”ס במרפאה לבריאות הנפש שבו נפגשים באופן סדיר עם פסיכיאטר.
  2. אפשר לבקש מהעו”ס במרפאה לבריאות הנפש של קופת החולים. לבדוק במודיעין של הקופה מה הפרוצדורה, זה קצת שונה בכל קופה
  3. אפשר להגיש לבד, כן, זה לא קשה . מורידים את הטפסים לס שיקום הנ”ל. מצרפים דו”ח פסיכיאטרי , שתי אסמכתאות מביטוח לאומי מחלקת שיקום ומחלקת נכות. שולחים לסל שיקום באזורכם. גם אפשר למצוא באינטרנט ומחכים למועד וועדה.
  4. אפשר לפנות אליי, אני עושה את זה כבר שנים רבות, ליווי ותמיכה בכל התהליך של סל שיקום כולל ליווי לוועדה ועזרה בבחירת השירותים לאחר האישור של הוועדה.

מה זאת בעצם הוועדה?

הוועדה מורכבת מנציגת סל שיקום של משרד הבריאות, פסיכיאטר/ית ועו”ס נוספת. לוועדה בדח”כ מגיעים המתמודד עצמו ומי שהפנה אותו לוועדה ובן משפחה כמובן אם הוא מעוניין. השם וודה נשמע מאד מלחיץ אבל לרוב האווירה מאד נעימה ותומכת, מתבצעת חשיבה משותפת שכוללת את המטופל עצמו מהם השירותים טובים ביותר שהוא יכול לקבל בשלב זה על מנת להתקדם בחייו. הוועדה בדח”כ מתקיימת אחת לשנה על מנת לעקוב אחרי קבלת השירות, שבעיות הרצון של המטופל ובדיקת התאמה חדשה של השירות למטופל.

איזה שירותים ניתנים במסגרת סל שיקום אתם יכולים לראות במאמר הזה או בסרטון הזה, מה שיותר  נוח לכם.

בשלב מאוחר יותר כשהמתמודד מרגיש שהגיע הזמן להתקדם בתחום התעסוקתי אפשר לפנות לאגף השיקום בביטוח לאומי. אגף השיקום מתמקד אך ורק בצד התעסוקתי ובודק התאמה לשוק העבודה. לפעמים על מנת לקבל אבחון מדוייק יותר של היכולות, החוזקות והחסמים הם מבקשים מהמתמודד לקיים אבחון במרכז אבחון ושיקום, אבחון זה לוקח בין שלושה ימים לשלושה חודשים. בסופם ביטוח לאומי מחליט האם זה הזמן מתאים לקבלת השרות מהם. מה הם נותנים? הם נותנים מימון מלא של לימודים מקצועיים בכמעט כל תחום  שהמתמודד רוצה. הם פשוט צריכים להשתכנע שזה הזמן הנכון ביותר עבורו לקורס או לימודים מקצועיים מיכוון שזאת הטבה של פעם בחיים.

לסיכום, אתם לא לבד. בדרך יש הרבה גורמי תמיכה והרבה מסגרות, שנתפרות באופן אישי לכל מתמודד ונותנות ליווי ותמיכה לאורך כל הדרך.

מנסיוני, חשוב וכדאי להשתמש בשרותים אלו בהקדם האפשרי. הנטייה להשאיר את ה”ילד” בבית, לגונן עליו מהתמודדויות עם העולם החיצוני רק דוחות את ההתמודדות ולא מבטלות אותה ומקשות על המשך הדרך שלו/ה.

להתייעצות ותמיכה אשמח להפגש אתכם ולחשוב ביחד על הדרך הטובה ביותר לחזרה לחיים מלאים בקהילה.

ענבל שמש, עובדת סוציאלית

“בחזרה לקהילה”

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

צרו קשר עכשיו לשיחת יעוץ חינם ללא התחייבות

או התקשרו 054-4941747

גלילה למעלה